.
Иврит
נדרשת הרשמה / מנוי ! הרשמה / מנוי
המילה אבן היא מן המילים היסודיות בלשון, ולא פלא שהיא עומדת במרכזם של מטבעות לשון רבים, ובהם גם ארבעת המטבעות המבוארים כאן.
הצירוף 'הרהיב עוז' או 'הרהיב עוז בנפשו' מבוסס על הכתוב בתהלים קלח, ג: "בְּיוֹם קָרָאתִי וַתַּעֲנֵנִי, תַּרְהִבֵנִי בְנַפְשִׁי עֹז".
פירוש הביטוי: 'זניח', 'חסר חשיבות ביחס לכלל'. דוגמה: ההפסד הכספי בטל בשישים ביחס לעוגמת הנפש שנגרמה לי. לפי ההלכה אם התערבב דבר אסור בתוך תבשיל, כגון
פירוש הביטוי: 'באופן מושלם'. דוגמה: שבוע אחר כך הוא התדפק שוב על דלתנו – לבוש מחלצות ושערו מסורק למשעי. המילה לְמִשְׁעִי מופיעה פעם אחת בתנ"ך: "וּבְמַיִם
פירוש הביטוי: 'אדם עלוב וחלש אופי'. דוגמה: חבריו ראו בוותרנותו מידה של גדלות רוח, אך הוא ראה עצמו רופס וחדל אישים. בכמה מקומות בספר ישעיהו מתוארת בהרחבה
פירוש הביטוי: 'משענת רעועה', 'דבר או איש שאין לסמוך עליו'. דוגמה: הראיות שהביאה התביעה הן משענת קנה רצוץ, וההגנה תפריך אותן אחת לאחת. בימי המלך חזקיהו עלה
הביטוי "מה אתה סח" (או בשי"ן שמאלית: שָׂח) משמש להבעת פליאה על דברים שנאמרו, גרסה מליצית של 'מה אתה אומר'.
הביטוי מקורו בלשון חז"ל. הָא היא מילה ארמית שמשמעה 'זוֹ'. היא מוכרת למשל בביטויים 'הא בהא תליא', 'על דא ועל הא'. אם כן 'הא כיצד' משמעו: זה (הדבר שנזכר קודם לכן) – כיצד?
ביטויים רבים משמשים בלשוננו לציון מקום הולדתו של אדם: מולדת, מכורה, ארץ אבות, ערש לידה, שורש, מוצא, מקור וגם כור מחצבת (בנטייה: כור מחצבתו וכד'). מניין
מקור הביטוי בנבואת פורענות על ממלכת בבל: "כָּרַע בֵּל קֹרֵס נְבוֹ, הָיוּ עֲצַבֵּיהֶם לַחַיָּה וְלַבְּהֵמָה; נְשֻׂאֹתֵיכֶם עֲמוּסוֹת מַשָּׂא לַעֲיֵפָה" (ישעיהו מו, א).
פירוש הביטוי: 'אור בהיר', 'אור נעים'. דוגמה: נרות החנוכה זהרו באור יקרות. נבואותיו האחרונות של זכריה הן נבואות לאחרית הימים. בסוף הספר הוא מנבא כי כל
הביטוי 'לפנַי ולפנים' משמש כיום בעיקר לציון 'עומק הדברים', 'הפרטים הנסתרים'. כך למשל נֹאמר: 'כדאי להיעזר במומחה המכיר את התחום לִפְנַי וְלִפְנִים'.
